תוכן

א) הנה נודע מן הכתוב לעיל, כי אמ"ש הם ג"ר, שהם יסודות אל ז"ת, ובג"ד כפר"ת, הם ז"ת, יען שיש בהם דין ורחמים, שהם אור ישר ואור חוזר, שהם בחי' עצמן רחמים, ובחי' מלכות שבכל אחד וא' הוא דין, לכן הם כפולות. וי"ב פשוטות: הם ספירת ת"ת לבד. שהוא א' מז' כפולות עצמן, נחלקת לי"ב חלקים, שהם י"ב פשוטות. והיותם י"ב הוא: כי כל ז"ת נשרשים בגוף, שהוא הת"ת. והז' כפולות עם ת"ת בעצמו, יהיה י"ד. אך הז"ת זולת ת"ת, בהיותן כפול, הם י"ב. נמצא כי הת"ת בעצמו, הוא מב' בחי', שהוא אות (א') ר', מבג"ד כפר"ת והיא כפולה.